החלטה בתיק מ"ת 14676-02-11 - פסקדין

1.             בפניי בקשה לעיון חוזר ולמעצר המשיב עד תום ההליכים.

מבוא

2.             במסגרת תיק פלילי בו הורשע המשיב בעבירת איומים הוטלו על המשיב תנאים מגבילים הכוללים בין היתר מעצר בית ובהחלטה מאוחרת יותר אפשרות יציאה ממעצר הבית מדי יום בשעות מסוימות.

3.             ביום 21.7.2011 הוגשה בקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, ביחד עם כתב אישום שייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, אספקת סם מסוכן, החזקת סכין ונהיגה בזמן פסילה.

4.             ביום 25.7.2011, הורה כב' סגן הנשיאה, השופט ירון לוי, על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים. בהחלטתו קבע כב' השופט לוי, כי "יש בהפרת תנאי השחרור, תוך כדי עבירה חמורה נלווית של אספקת סם, ועבירות אחרות, לצד עברו הפלילי של המשיב, כדי להוביל למסקנה שלא ניתן עוד ליתן בו אמון".

בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, הורה כב' השופט דותן על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני. כב' השופט דותן קבע כי הראיות לכאורה לעבירת אספקת הסם אינן בעלות עוצמה כזו שיש בה כדי להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי הרשעה; כי העבירות הנלוות הנוספות אינן מצדיקות מעצר וכי הפרת התנאים לא היתה ברף הגבוה. מדובר היה ביציאות מהבית בשעות בהן היה המשיב רשאי לצאת, אולם ההפרה התבטאה בכך שהוא יצא ללא פיקוח של מפקחים שאושרו על ידי בית המשפט.

כב' השופט דותן הדגיש בסוף החלטתו כי " מובהר בזאת לעורר כי בכל מקרה של הפרה נוספת, ולו קלה של תנאי מעצר הבית, יהיה צפוי למעצר עד תום ההליכים כמו גם לחילוט הערובות".

5.             ביום 4.9.2011 הוגשה הבקשה שלפניי ביחד עם כתב אישום המייחס למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

טענות הצדדים

6.             ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של הפרת הוראה חוקית, אולם טוען להעדר קיומן של ראיות לכאורה לעבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, ולכל הפחות שעוצמתן נמוכה.

למרות קיומה של עילת מעצר בנוגע לעבירה של הפרת הוראה חוקית, טוען ב"כ המשיב כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שכן המשיב מצוי בתנאים מגבילים מחודש פברואר 2011  ולמעט הפרה אחת שנקבע כי אינה הפרה ברף הגבוה, אשר יוחסה לו ביולי 2011, לא הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו בתקופה זו; כי הרציונל שמאחורי התנאים - דהיינו - הרחקה מהמתלוננת עליה איים בתיק בו הושתו עליו התנאים המגבילים התקיים וכי העובדה שהוא יצא עם אזיק אלקטרוני מלמדת על מצוקה של ממש ומצב נפשי קשה בו שרוי המשיב.

7.             המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. לטענתה, אין לתת במשיב אמון בשל העובדה שהפר תנאים בעבר, כי שבועיים בלבד לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על שחרורו הפר את תנאיו פעם נוספת והוא בעל עבר פלילי מכביד.

ראיות לכאורה לעבירת הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו

8.             בתיק החקירה קיים דו"ח פעולה של השוטר ניסים אלמקייס. בדו"ח נרשם כי ראה מונית ובה ישב אדם שנראה נרקומן. הוא ביקש ממנו לצאת מהרכב וראה על רגלו אזיק אלקטרוני. לשאלתו מהיכן הוא מגיע ואם הוא אמור להיות במעצר בית השיב המשיב כי הגיע מראשון לציון וכי הוא אמור להיות מצוי במעצר בית. בדו"ח צוין כי המשיב נעצר במקום, הובל לתחנה להמשך חקירה וכי נוכח התנגדותו השתמש בכוח סביר לצורך הכנסתו לניידת.

9.             בנוסף נמצא בתיק דו"ח עיכוב אותו מילא ניסים אלמקייס באותו מועד, בו נרשם מפי המשיב כי "הוא לא רוצה להזדהות".

10.         עוד נמצא בתיק החקירה מזכר שנכתב יומיים לאחר האירוע, אותו כתב רס"ר פייר ג'ודום, אשר בו ציין כי שוחח עם ניסים אלמקייס וזה מסר פרטים רבים נוספים אודות האירוע, וביניהם, כי הבחין במישהו יוצא מהמונית בריצה כאילו בורח, כי נסעו אחרי המונית, עצרו את המונית, כי הבחין במישהו יושב מקדימה, הוא ביקש ממנו להזדהות, כי לא היתה לאותו אדם תעודת זהות, על כן הוא נתן לו מספר תעודת זהות שלאחר בדיקה עלה כי אין לאדם אשר נושא את מספר תעודת הזהות כל עבר פלילי. עוד מסר אלמקייס לשוטר, כי כאשר אמר למשיב כי הוא עצור ותפס את ידו, ניסה המשיב למשוך את ידו ובכך התנגד. לפיכך, תפס ניסים אלמקייס את המשיב והכניס אותו בכוח לניידת. בתחנה סירב המשיב להזדהות ועל כן נרשם בדו"ח העיכוב כי הוא סירב להזדהות, ולאחר מכן מסר המשיב את פרטיו האמיתיים.

11.          סבורני כי בנסיבות אלה קיימות ראיות לכאורה לעבירת הכשלת שוטר המיוחסת למשיב. דבריו של אלמקייס במזכר, בצירוף האמור בדו"ח הפעולה שכתב כי המשיב התנגד למעצר ובדו"ח העיכוב במועד האירוע כי המשיב סירב להזדהות, מהווים ראיות לכאורה.

עם זאת, נוכח העובדה כי קיים פער בין הדיווח של השוטר אלמקייס במועד האירוע, ובין הדברים שמסר לשוטר יומיים לאחר האירוע, וכי בדו"ח הפעולה לא נרשם כי המשיב מסר פרטים של אחר, עוצמת הראיות לכאורה אינה גבוהה. 

עילת מעצר